מהי „כריסטולוגיה מוחלטת“?

מה שואלת הכריסטולוגיה?

הכריסטולוגיה היא תחום בתיאולוגיה הנוצרית השואל מיהו ישוע המשיח. היא עוסקת באלוהותו ובאנושיותו, בהתגלמות, במוות ובתחייה, וביחסו אל האב ואל רוח הקודש.

שאלות אלה עמדו בלב מחלוקות היסטוריות רבות, ולכן הכריסטולוגיה מעולם לא הייתה נושא שולי.

כיצד נוצרה הכריסטולוגיה המוחלטת?

זוהי הצעה ממוקדת־משיח, יסודית ורדיקלית יותר, שהתפתחה על בסיס הכריסטולוגיה המסורתית. את השם הציע שיאו־יאנג, משיחי סיני ממלזיה.

היא לא התחילה בשם שחיפש פסוקים תומכים, אלא צמחה בהדרגה משנים של לימוד המקרא, קריאת נושאים שונים דרך ישוע וניסיון לבנות מסגרת כריסטולוגית עקבית.

אילו שאלות היא מעלה?

אם ישוע הוא ההתגלות המלאה ביותר של אלוהים, האם עליו להיות אמת המידה העליונה לכל דיבור על אלוהים? ואם הבן מגלה את האב שאיש לא ראה, כיצד יש להבין את הופעות האל הנראות והנשמעות בתנ״ך?

אם תורה, ברית, מקדש, כהונה, מלוכה ונבואה מצביעים אל המשיח, האם הוא רק יעדן הסופי או המרכז העובר כבר בבראשית ובתורה? ומהו מקומן של חוויה רוחנית, מסורת, זרם, תיאולוגים ומועצות ביחס להתגלות הסופית בישוע?

במה היא שונה מן הכריסטולוגיה המסורתית?

הכריסטולוגיה המסורתית שואלת בצדק כיצד לתאר את ישוע: אלוהים במלואו ואדם במלואו, ובעל טבע אלוהי ואנושי.

הכריסטולוגיה המוחלטת טוענת שהגדרות נכונות אינן מספיקות אם פרשנות המקרא, הבנת האל, החוויה הרוחנית או המסורת הקהילתית אינן נשלטות בפועל בידי המשיח.

לכן היא שואלת האם המסקנות הכריסטולוגיות אכן חודרות לכל המערכת התיאולוגית.

„מוחלטת“ אינה מוחקת נושאים אחרים

המונח אינו שולל את האב, את רוח הקודש או נושאים אחרים במקרא. הוא מדגיש שכל נושא תיאולוגי חייב לבסוף לשוב לישוע ולהתפרש דרכו.

ישוע אינו פרק שמכניסים למערכת שכבר הושלמה; מתחילים בו וממנו בוחנים מחדש את אלוהים, התורה, הקהילה, הרוח, הישועה ואחרית הימים.

אילו נושאים היא בוחנת מחדש?

העיקרון משפיע על הבנת הופעות יהוה בתנ״ך, יחסי האב־הבן־הרוח, תורת משה והחסד, עשרת הדיברות, הברית, הקהילה, פעולת הרוח, ישועה והתגברות, ההתגלות, מלכות אלף השנים, ירושלים החדשה והשמים החדשים והארץ החדשה.

זהו ניסיון להמשיך את הכריסטולוגיה המסורתית קדימה: לא רק לומר שישוע חשוב, אלא לשאול עד כמה עליו להיות מרכזי אם הכרזות המקרא עליו נכונות.

השאלה המרכזית

השאלה העמוקה אינה כיצד לבנות שיטה חדשה, אלא האם התיאולוגיה הנוצרית מוכנה לקבל את כל ההשלכות של ההודאה שישוע המשיח הוא ההתגלות הסופית והמלאה של אלוהים.

ההצעה מבקשת להפוך את המשפט „המשיח הוא המרכז“ מסיסמה נכונה לשיטה תיאולוגית בעלת כוח הסבר ממשי.