לפני הישיבה בסוכה, לדמיין מחדש את ״אלוהים שוכן עם האדם״

לפני הישיבה בסוכה, לדמיין מחדש את ״אלוהים שוכן עם האדם״

כאשר מדברים על עולם אידאלי אנו חושבים תחילה על ממשל, טכנולוגיה, רפואה, חלוקה וביטחון טובים יותר. שיפורים אלה חשובים; הסובל זקוק לצדק ממשי, לא לנחמה מופשטת. אך התקווה העמוקה של הכתובים אינה רק מערכת נטולת תקלות, אלא שאלוהים שוב שוכן בקרב בני האדם ומקור החיים אינו מודר מן החיים.

הסוכה שברירית. היא אינה יוצרת תחושת נצח כמו ארמון ואינה מבטיחה שרוח וגשם לא יבואו. דווקא לכן היא מזכירה שישראל שרד במדבר לא בזכות בנייה חזקה אלא מפני שיהוה סיפק, הוביל ושמר ברית. הביטחון הסופי לא היה הקיר אלא מי שהלך עמם.

אוטופיה אנושית נוטה למקם את הבעיה כולה בחוץ: אם המוסד, השליט או הטכנולוגיה יהיו מושלמים, בני האדם יהיו טובים. הכתובים חושפים מערכות עוול וגם את הלב. סביבה טובה יכולה לצמצם נזק ולעודד צדק; היא אינה יכולה לגרום אוטומטית לכל אדם חופשי לאהוב אמת.

לכן שיאו־יאנג קורא את אלף השנים אחרי שובו של ישוע כשיקום עדן ולא כאוטופיה פוליטית מודרנית. הבריאה נרפאת תחת מלכות המשיח, העמים לומדים שלום ומשרתי אלוהים לומדים אחריות. החירות והבגרות נשארות אמיתיות, ולכן המרד בסוף אינו רק כישלון סביבתי. זו סינתזה שיש להבדיל מן הכתוב במפורש.

מרכז עדן לא היה טבע יפה בלבד. אלוהים, אדם, חיים, עבודה וגבולות עמדו ביחס נכון. האדם הופקד לעבד ולשמור, לא לא לעשות דבר; חירות נבראת לא פירושה היעדר גבולות. נוכחות אלוהים מונעת מן העבודה להפוך לשעבוד פרעוני ומן השלטון להפוך להאלהה עצמית.

ההתגלות מסתיימת באמירה שמשכן אלוהים עם בני האדם. כך הסוכה הזמנית עומדת לצד המגורים הקבועים בבריאה החדשה. הסוכה מזכירה שאנו עדיין גרים; ירושלים החדשה מכריזה שהנדודים אינם הסוף הנצחי. אלוהים אינו רק מספק מערכת טובה מרחוק, אלא שוכן עם עמו.

בדקו הערב את האוטופיה שלכם. אילו העבודה הייתה בטוחה, הטכנולוגיה מתקדמת, הפוליטיקה אידאלית והגוף בריא, אך אלוהים נעדר — האם היה העולם שלם? מנגד, נוכחות אלוהים דורשת אמת, צדק, יחסים ואחריות; היא אינה תחושה רוחנית שמאפשרת לברוח מן המציאות.

משכן אלוהים עם האדם הוא גם יותר מנחמה אישית. נוכחותו מסדרת מחדש את השימוש באדמה, בעושר, בכוח ובזמן, כדי שאפשר יהיה לחלוק את האסיף, לתת מקום לגר ולשמוע את המדוכא. אם בית רוחני כביכול עושה רק מעטים בטוחים יותר ומשאיר אחרים בחוץ, הוא עדיין אינו מציג אוהל הנפתח אל העמים. נוכחות אלוהים הופכת שמחה מהנאה פרטית למשתה שיש בו מקום לאחרים.

ההכנה לסוכה פירושה להרפות מן הדרישה לשליטה קבועה. הפקידו בידי אלוהים ביטחון אחד שאתם מבקשים לאחוז בו, ושאלו כיצד נוכחותו תיכנס היום לאכילה, לעבודה, לכסף וליחסים. בית אמיתי מתחיל במקום שבו אלוהים מורשה להיות מלך.