האם העמים זקוקים לבסוף לאימפריה טובה יותר — או למלכות אלוהים באמת?

האם העמים זקוקים לבסוף לאימפריה טובה יותר — או למלכות אלוהים באמת?

ההיסטוריה האנושית עונה שוב ושוב לאי־סדר באימפריה: אם המרכז יהיה חזק דיו, השטח רחב דיו והחוקים אחידים, יבוא שלום. אימפריות אכן עצרו מלחמות מקומיות, סללו דרכים ושמרו סדר. הן גם הגדירו לעיתים שלום כהיעדר התנגדות. שתיקה אינה בהכרח פיוס ויציבות אינה בהכרח צדק.

זכריה י״ד ממקד את החזון במלכות יהוה, לא באומה אחרת המאלהה את עצמה. ירושלים שומרת מקום ממשי והעמים אינם נמחקים. הם נקראים לעבוד את המלך ולחוג את סוכות. זהו סדר בין־לאומי שמרכזו אלוהים ובו חסד וגם תוצאות לסירוב.

ישעיהו אומר שהעמים באים לקבל הוראה ואחר כך הופכים חרבות לאתים. שלום אינו רק נשק שנלקח בכוח; בני אדם לומדים דרך אחרת. תורת אלוהים איננה תעמולת אימפריה ומשפטו אינו מעדיף את החזק. ההבדלים בין עמים אינם חייבים להיעלם, אך לאלימות אין עוד סמכות אחרונה.

נוצרים רבים מקשרים קטעים אלה לאלף השנים שבהתגלות כ׳. שיאו־יאנג מתאר תקופה זו גם כעדן משוקם: ישוע והמתגברים מושלים, בני תמותה וקמים לתחייה נמצאים במצבים שונים והבריאה נרפאת בהדרגה. פרטים אלה שייכים למודל; מרכז הטקסט הוא מלכות המשיח והגבלת השטן.

השתתפות המתגברים בשלטון אינה צריכה להפוך לאליטה רוחנית הנהנית מזכויות. סמכות בצורת ישוע משרתת, אומרת אמת, עושה צדק ונותנת את עצמה. אם תקוות אחרית הימים מעוררת בנו רצון לשלוט באויב יותר מאשר לשאת אחריות, להגן על חלש ולדחות שקר, היא התרחקה מצורת המלך.

סוכות מחזיק יחד שבריריות ושמחה. העמים אינם באים לתערוכת ניצחון של אימפריה, אלא מודים שחיים, גשם, אסיף ומחסה אינם בשליטתם המלאה. הישיבה בסוכה מציבה מלכים ואנשים רגילים בתוך גבולות הבריאה; שום חומה גבוהה אינה עושה אדם לאלוהים.

אנו עדיין חיים בתוך מדינות, מוסדות ואינטרסים מתנגשים. תקווה למלכות אלוהים אינה מבטלת פוליטיקה מעשית ואינה מתירה להקים את המלכות באלימות. היא מתקנת אותנו תחילה: האם כיניתי את אינטרס הקבוצה שלי רצון אלוהים ואת עצם קיום היריב מכשול לשלום?

תקווה זו גם דורשת שנתרגל את שפת המלכות לפני שנראה שלום בין העמים: לא לקרוא לשקר אסטרטגיה, לאזרחים מחיר הכרחי או לתשובה חובה של הצד האחר בלבד. נוצרים אינם יכולים לצפות שהעמים יקבלו הוראה מאלוהים ובו בזמן לסרב להעמיד את עמם, קהילתם או עמדתם הפוליטית תחת משפטו של אותו מלך. שלום מתחיל כשאנו נותנים לאמת להגביל את כוחנו שלנו ומאפשרים לאויב לשוב ולהיות שכן.

ביום הראשון של סוכות התפללו בעד עם שאינכם מכירים או אוהבים. אל תבקשו רק שיצטרף לצד שלכם. בקשו אמת, צדק, תשובה, הגנת חלשים ושלום אמיתי לכל הצדדים. תקוות העמים אינה אימפריה טובה יותר אלא כל שלטון המתוקן לבסוף לפני המלך האמיתי.